יום שישי, 12 בינואר 2018

מסעדת וונג

לא הבנתי מה נפל עלי כשקיבלתי את ההחלטה להגיע לויאטנם עם כל המשפחה. לחות של מאה אחוז, העיניים שורפות מהזיעה שניגרת, ריחות ממש מוזרים וקבלת פנים די קרה בשדה התעופה. נראה לי שאנחנו הולכים לסבול שבוע אמרתי לעצמי אבל אנחנו כבר כאן וננסה להוציא את המיטב מהמקום. אז התחלנו לטייל בהנוי כשבקבוק מים צמוד אלינו ואנחנו מנסים להבין את תרבות המקום. למחרת לאחר שינה עמוקה קמנו בבוקר והכל נראה אחרת. התחלנו ללכת ברגל ולטייל בין ברחובות הסואנים וכולנו התפעלות מתרבות הנהיגה שם. אלפי כלי רכב בכל צומת ולחצות את הכביש נראה כמשימה בלתי אפשרית עד שמבינים שפשוט חוצים בלי להתעכב והנהג יתאים את עצמו להולכי הרגל, תשכחו מלהסתכל על טלפון נייד תוך כדי חציה. הבטן עושה את שלה והתחלנו לאכול במסעדות מקומיות ונחשפנו לתרבות של אוכל פשוט אך טעים בטירוף ובעיקר אני מדבר על מרק פו וספרינג רול. הסתיים לו שבוע של טיול קצר וכולנו יצאנו מאוהבים במדינה ובאוכל שיש למקום להציע.
חצי שנה לאחר הטיול ואנחנו מתגעגעים לאוכל ויאטנמי, וכאשר קיבלתי הזמנה לבוא ולטעום את המנות של מסעדת וונג לא יכולתי להגיד לא, וכך בערב נעים הגענו לשדרות רוטשילד בתל אביב למסעדה.
הסקרנות הייתה גדולה ופחדנו לא להתאכזב כי הרי תמיד בארץ מתאימים את המנות לטעם שלנו, ולנו יש זיכרונות נפלאים של אוכל ויאטנמי. 
נכנסנו למסעדה שמעוצבת בצורה מאוד פשוטה בדיוק כמו שמסעדה ויאטנמית נראית והמקום מלא סועדים והריחות של המנות כבר מעוררות בנו את בלוטות הטעם.
מלצרית חביבה בשם נועם ניגשה והחלה להסביר לנו על המנות ושהגענו כמה ימים לאחר שהתפריט הוחלף.
נועם שולטת בתפריט ויודעת כל מנה בעל פה ורואים שהיא מקצוענית שאוהבת את העבודה ואת המנות שיש במקום.
החלטנו ללכת על מספר מנות בגודל בינוני ושכל מנה נחלוק זוגתי ואני ביחד על מנת שנטעם כמה שיותר מנות.
כמה קסם יש באוכל ובמקום אני לא יכול לתאר במילים, כל מה שאני יכול לכתוב לכם שאם עדיין לא הייתם במסעדת וונג לא תצאו מאוכזבים, והטעמים יגרמו לכם לחלום על תרמיל על הגב ולטייל בשדות האורז של ויאטנם.
בסופה של הארוחה הבנו שחובה עליינו לחזור בשנית על מנת לנסות מספר מנות נוספות עקב העובדה שכל מנה טעימה מושקעת וגורמת לחזור בשנית, דבר שיקרה ללא ספק.
מה שמאפיין בעיקר את המטבח הויאטנמי זה שבכל מנה יש שפע של ירקות ועשבי תיבול.
מאוד הייתי רוצה לכתוב לכם על מנה שהיא לא מוצלחת, לא טובה, או כל דבר אחר לקוי אבל הפעם הגענו למקום שכל מנה טובה, טעימה, ולא סתם המקום חגג השבוע 5 שנים. ערב של אמצע השבוע והמסעדה מלאה, זה אומר משהו משהו על המקום.


Green Papaya Seafood Salad
שרימפס חלוט ואטריות ורמיצ'לי. מוגש עם נענע, כוסברה, בזיליקום תאילנדי ושבבי שאלוט מטוגנים, בצל סגול, נבטים וצ'ילי  ברוטב דגים, צדפות ושמן סומסום.
מנת פתיחה נהדרת. רעננה, חומרי גלם טריים שגרמו לנו לחייך להבין מההתחלה שזו הולכת להיות ארוחה טעימה.
כל ביס גורם לזוגתי ולי לחייך ולהנות מרוטב משגע שמלטף ברכות את כל מרכיבי המנה.





Vietnamese Egg-Roll
שרימפס ונתחי עוף עטופים בדף אורז ומטוגנים, בליווי לימון-שום-צ‘ילי-רוטב דגים ורוטב על בסיס בוטנים.
עוטפים חצי ספרינג רול בתוך עלה של חסה וטובלים בשני הרטבים, קודם רוטב דגים ולאחר מכן רוטב בוטנים עם עלה של נענע. התמוגגנו מהטעמים ונזכרנו בספרינג רול שאכלנו בסאפה אצל מאמא מיי.



Cay Chicken
נתחי פרגית עסיסיים צלויים על מצע אורז קראנצ'. מוגש עם רוטב יוגורט עשבי תיבול, בצל ירוק וצ'ילי מעל.
נועם המקסימה התעקשה שנטעם את המנה הזו והיא יודעת למה. 
לוקחים מהתחתית אורז קריספי עם כל שאר המרכיבים מעל מערבבים מעט ואוכלים. איזה שילוב מטורף של פרגית במנה זו. החברה יודעים את העבודה, ובגדול.



Cha Ca La Vong
פילה דג רך בתיבול כורכום טרי ויוגורט על מצע אטריות ורמיצ‘לי, עם רצועות גזר,מלפפון, נבטים, נענע, אייסברג, בצל סגול, בוטנים, כוסברה וצ‘ילי. בעיטור שמיר ובצל ירוק ברוטב לימון-שום-צ‘ילי-רוטב דגים.
פה הגענו לאחת ממנות הדגל מהמטבח הויאטנמי.  הם שמים בצלחת אחת את כל המרכיבים המסמלים את ויאטנם והכל הופך ביחד לחגיגה מטורפת. בביקורנו בהנוי שלחו אותנו למסעדה מקומית שיש בה מנה אחת בלבד וזו המנה. שם הטקס שונה לחלוטין: במרכז השולחן שמים מחבת על פלטת גז, ובמרכזה דג והמון המון ירק ושאר מרכיבי המנה בצלחות קטנות וכל אחד שם בצלחת שלו חלק מהמרכיבים. זו הייתה המסעדה הכי טובה שאכלנו שם ומנה זו עושה הרבה כבוד למנה המקורית.
שפע של טעמים ממספר מרכיבים. לאחר דין ודברים עם הגברת החלטנו להמליץ על מנה זו כמנת חובה במקום.



מנה חדשה שנכנסה לתפריט פונה לקהל הצמחוניים והטבעוניים: דלורית מאודה ברוטב קארי וקוקוס, בוטנים, פלפל חריף, כוסברה ובצל ירוק, כאשר בצלחת נפרדת מוגש אורז רגיל או אורז מלא. אנחנו הלכנו על אורז מלא.
אז הנה מנה טעימה בפני עצמה אך אני לא התחברתי אליה , הגברת מאוד אהבה. הכל עניין של טעם.

איך אפשר בלי קינוח לסיום? 
שברי מרנג קוקוס, קרם מנגו, רוטב תפוז ופסיפלורה, ומעל שברי שוקולד לבן ומקרון אדום.
לא מתוק מידי, לא חמוץ מידי, מעודן כמו שאר הטעמים של המנות.


מסעדת וונג: שדרות רוטשילד 15 תל אביב
03-6337171




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה