יום שלישי, 15 במאי 2018

שוק התקווה

כמה שאני אוהב שווקים, ובעצם מי לא? כל שוק שאני מגיע אליו בארץ או בחו"ל אני מרגיש כמו בחנות צעצועים. לראות, להריח, לטעום, חומרי גלם מעניינים ומה לא? אחד השווקים שנמצא בשנים האחרונות מתחת לרדאר הוא שוק התקווה השוכן בליבה של שכונת התקווה. כל יום חמישי או שישי במקום ללכת לסופר אני לוקח את עצמי ועורך שם את הקניות ותוך כדי חייב לנשנש משהו, והנה הגיע הזמן להביא לכם את המקומות שאני נמצא ואולי זה יעשה לכם חשק להגיע לקנות ולטעום. ואל תגידו שיצאתם רעבים........



את הבוקר אני אוהב להתחיל בחצי מנה של פול וחצי מנה של חומוס, חצי פיתה, חריף והרבה בצל.
לפני שלוש שנים עופר ודפנה פתחו את חומוס ההגנה. בתחילת הדרך הם היו ברחוב ההגנה ולא מזמן עברו למשכנם החדש ברחוב ההגנה פינת יגאל אלון. עופר שיפץ את המקום והרים מקום לתפארת שכולו צבוע בתכלת ולבן, ממש כמו בכפר יווני.
לא מזמן המקום נבחר לאחד מעשר מקומות הכי טובים בגזרת החומוס, ולטעמי הוא הכי טוב באזור המרכז כיום.



שבע שמח וטוב לב אני נכנס לשוק מרחוב ההגנה ובצד שמאל קשה לפספס מקום שנקרא: הסאלוף.
יעקב הבעלים מסתובב עם חיוך של ילד ונהנה להאכיל ולהרקיד את הבאים למקום.
אפשר למצוא שם: שקשוקה, ג'חנון, מרק אפונה, פיתות תימניות על כל סוגיהן, והרבה מאוד מוסיקה שמחה ברקע.
ביום שישי המקום מלא וכמעט אין אפשרות למצוא מקום ולכן תראו אנשים עומדים ליד איזה קרטון של ירקות שהפך לשולחן מאולתר ולוגמים בירה קרה. 

שנקנה קצת ירקות?


ממשיכים במורד השוק ולפני שפונים ימינה לכיוון מסעדת שמש שבהמשך אכתוב עליה אני קונה את רוב הירקות והפירות.
שאול הוא דור שלישי במקום וכל בוקר בשמן שאתם עדיין מנמנמים הוא ואבא עולים על המשאית ומביאים את הסחורה ממיטב המגדלים. אין לי מושג איך זה קורה אבל גם לאחר חמישה ימים המלפפונים שלהם עדיין חזקים כאילו קיבלו מנה של ויאגרה.



ממשיכים במורד הרחוב הראשי ומגיעים לאשה מקסימה עם חיוך ענק שביחד עם שני הבנים שלה מוכרים כל ירק אפשרי.
המחירים שלהם זולים ולעולם לא ייקחו שקל יותר ממה שצריך, אני באופן אישי מאוהב בחברה האלה.
מעבר לירק אפשר למצוא שם חריף וחילבה מעשה ידיהם.


אז לאחר שסיימנו עם הירק הגיע הזמן לקצת זיתים גבינות ושאר המאכלים שנמכרים במעדנייה.
הכי מפורסמת זו מעדניית אמיגה. ומה אין שם? גבינות, דגים מעושנים מכל הסוגים, זיתים, סלטים, ועוד ועוד......


לא רחוק משם יש מעדנייה קטנה יותר אבל לא פחות איכותית בשם: מעדני עופר.
גם שם תמצאו סלטים שלל גבינות וזיתים. אומרים שיש לו את העמבה הכי טעימה בשוק אבל זה תמיד נתון לוויכוח כמו כל דבר שקשור לאוכל.


ממשיכים במעלה הסמטה עוד קצת למעלה ומגיעים לחנות שאני אוהב לקנות בה דגים. 
החנות בבעלות שלושה אחים שקיבלו בירושה את המקצוע מאביהם ז"ל. הם מקסימים, נעימים, ופשוט תענוג לקנות שם.
נכון שיש עוד חנות דגים טובה של אפרים שהוא קרוב משפחה שלהם אבל באופי שלי אני תמיד אומר: אפרים הוא גדול ומתפרנס יפה אז למה לא לתת פרנסה לעוד מישהו?

ירקות יש, מעדנייה יש, דגים יש, הבטן עדיין בסדר עד שנחליט לאכול קבב או קובה וכל מה שנשאר לנו זה לקנות בשר.
אז היו זמנים ואולי עד היום שאנשים חששו לקנות בשר ועופות בשוק. אבל המצב שונה לחלוטין מבחינתי. 
הבשר איכותי ביותר, נקי, ועומד בתקנים המחמירים של משרד הבריאות, וכל מה שנשאר זה להכיר את הקצב שטוב לכם ולבקש את מה שאתם רוצים. אז יש בשוק הרבה מאוד קצביות ואני מביא לכם שלוש ששם אני קונה בדרך כלל 


הקצב הראשון נקרא: נבון.
דור רביעי לקצבים שמביאים בשר איכותי שמתיישן במקררים שם והכל טרי טרי. אין שם בשר קפוא. כל הבשר שיש שם הוא מגידול מקומי. נכון המחיר לא זול אבל אני מעדיף לשלם יותר ולהנות מאשר לקנות בזול ולא להנות.
אצל נועם כמעט לא תראו תצוגה של בשר בחזית אבל המקרר שמאחוריו מכיל עולם ומלואו.


הקצב השני ברימה שאני קונה אצלו זה עוז. בעיקר אני קונה שם עופות על חלקיו ובשר טחון. החברה שם מקצוענים וכל מה שאתם צריכים לעשות זה להשאיר הזמנה להמשיך במסע הקניות או לשבת לאכול ותקבלו את ההזמנה שלכם מוכנה וארוזה.
החברה שם עובדים כמו בסיירת מובחרת, במשמעת מטורפת. חסר למישהו שיצא לא מרוצה כי עוז יצא מכליו.
ניסיתי מספר פעמים לקחת אותו לשתות בירה ביום חמישי אבל הבחור לא מוותר על שיעור תורה, צדיק אמרתי?


השליש ברשימה זה סלומי. רבים טוענים שיש לו את הקבב ונקניקיות מרגז הכי טעימים בשוק חוץ מהבשר שהוא מוכר. ביום שישי תמצאו אותו בצהריים מכין קבב על מנגל חשמלי לכל מיני סליבריטאים שבאים להנות מהקבב שלו.



כן כן תפסתם רעב ובא לכם על קבב טעים שמכינים אותו על מנגל פחמים,  או שבערב תפס אותכם הרעב והקבב של שמש הוא בדיוק המקום בשבילכם. את המקום פתח סלמאן האבא ז"ל וכיום ממשיכים את דרכו הבנים : יעקב, אלי, ואיתן.
הטעם נשאר אותו דבר מאז שהמקום נפתח, ואת הסלטים הטריים מכינים במקום. גולת הכותרת מעבר לפרגיות, כבד, שקדי עגל ועוד הוא כמובן הקבב. את הקבב שלי אני אוהב בלאפה מקוצרת מה שאומר שאת השוליים אני מבקש שיחתכו לי ובתוך הפיתה העירקית המקוצרת אני אוהב שני שיפודים של קבב, עמבה, טחינה, פטרוזיליה וזהו.......הקבב שם נחשב לאחד הקבבים הטובים בארץ.



נו תפסנו רעב ומתאים משהו קליל אם אפשר לקרוא לסביח משהו קליל.........
ליד נבון הקצב שעליו כתבתי נמצא הסביח של ציון. ציון נמצא באזור השוק לא מעט שנים וכרגע הוא נמצא במרכז השוק. הוא מכין סביח בפיתה או שניצל בבגט או בפיתה. הבחור עובד לבד ולכן סיכוי גדול שתמצאו את עצמכם עומדים מעט בתור אבל בהחלט שווה להמתין. המחירים אצלו די על גבול המצחיק: סביח מכל טוב עשרה שקלים, ושניצל 15 שקלים......
הכי פשוט הכי טעים, בהחלט גאווה של השכונה.


ואיך אפשר לסיים בלי לכתוב, לטעום, ולהנות מקובה?
אחד המקומות הטובים שמגישים בו קובה ועוד כל מיני דברים טובים זה קובה זיתון. נכון שיש לו חומוס מעולה, שניצלים טריים, אך כשאני מגיע למקום אני לא מוותר על קובה טעים. ואיזה קובה יש שם? קובה מטוגנת, קובה במיה, קובה חמוסטה, קובה סלק. כל אזור בעירק או בכורדיסטן מאופיין על פי האזור שלו ולכל אחד יש את האיפיון שלו.
לי באופן אישי אין העדפה מסוימת פשוט בכל פעם נהנה מטעם אחר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה