טיול במונטנגרו
הצפה של הודעות והצעות לטוס לכל מיני יעדים הגיעו במייל ולטלפון.
לאן טסים? מחפשים נופים, אוכל טוב, עדיפות לחופים מקסימים והנה אנחנו מקבלים הצעה לדיל טוב למונטנגרו.
לא חשבנו יותר מידי וקפצנו על המציאה. טיסה, בית מלון ברמה גבוהה עם חצי פנסיון, ואנחנו במטוס לאחר יומיים.
לא היה לי יותר מידי זמן להתכונן, והתחלתי לחרוש על מסלולים,
הפעם יצאנו בלי הילדים ולכן כל ההמלצות וההתרשמות טובות אך ורק מנקודת המבט האישית שלי, ולכן יש מקומות שויתרנו עליהם בעקבות התרשמות של אנשים שהיו איתנו במלון, ואין ספק שמי שנמצא עם ילדים זה כן יכול להתאים לו וההפך.
שיטוט באתרים הביאו אותי ליצור קשר עם אבי מחברת קולומבוס, שהוא משכיר רכבים וממליץ על מסלולי טיולים.
נכון ששילמתי מעט יותר אבל אבי היה זמין במשך כל היום לכל שאלה ובכל מקום שהיינו הוא התאים לנו מסלול ואפילו המליץ על מסעדות שבהחלט פגעו לטעם שלנו. עצם זה שהוא היה זמין לכל שאלה ולכל בעיה היה שווה לשלם מעט יותר, אבל זו רק דעתי וכל אחד שיעשה את השיקול שלו.
המלון שלנו היה באזור HERCEG NOVE ( הרצג נובי ) שהוא פחות מרכזי אבל רמת המלון הייתה שווה את זמן הנסיעה.
לפני שאספר לכם מעט על המסלולים והמקומות הנה קצת מידע חשוב שיש לקחת בחשבון :
הנסיעה מאוד איטית ומותר לנסוע שם 40, 50 קמ"ש לכל היותר בין מקום למקום. גם אם מותר יותר זה כמעט בלתי אפשרי מפני שיש המון פקקים ונסיעה אחת מבודווה להרצג נובי לקחה לנו יותר משלוש שעות, ולכן אני מאוד ממליץ למי שמטייל לקחת מלון באזור של בודווה או קוטור.
רוב הכבישים שם הם מסלול אחד לכל כיון ויש להתאזר בסבלנות רבה. הנסיעה להרים דורשת ערנות כי יש המון המון פיתולים ובמקומות מסוימים בקושי עוברים שני רכבים וזה דורש לנסוע מאוד מאוד לאט.
האוכל במסעדות אצל כולם די דומה והתפריט כאילו הועתק על ידי רוב המסעדות. המסעדות הטובות יותר נמצאות בבודווה ובקוטור.
לכל חובבי הדגים ופירות ים זה המקום המושלם בשבילכם. יש להם אורך חוף של 300 קילומטר וכל יום מגיעים דגים טריים מהים.
המחירים במסעדות די מצחיקים. באזור פחות מתוייר תשלמו על מנת דגים הכי יקרה 10 יורו, ובמקומות יותר מתוירים תשלמו 15 עד 19 יורו למנה.
אם הגעתם לטיילת באזור הרצג נובי חפשו את המסעדה הזו.
שנתחיל לטייל?
קיבלנו את הרכב ונסענו ל perast ומשם לקחנו סירה קטנה לאי קטן ומקסים שנמצא 5 דקות של שייט משם.
התחלנו לספוג את היופי של המקום ולאחר חצי שעה חזרנו לרכב ונסענו לעיר kotor. זו עיר עתיקה ומקסימה ששואבת אליה אלפי תיירים. מסעדות וברים לרוב ובערב חיי הלילה תוססים. בהמשך נחזור לספר על מקום זה כאשר נעלה לאחד ההרים הגבוהים שמקיפים למפרץ המקסים הזה.
בדרך חזרה נכנסנו לעיר המרכזית BUDVA. זו העיר המרכזית והתוססת ביותר באזור, ולא סתם זה אחד המקומות הנחשקים על ידי תיירים.
בכניסה לבודווה הגענו למסעדה מקסימה עם אוכל מאוד טעים ונוף עוצר נשימה, חפשו אותה לפי השם.
המלצר המקסים ניקולא סיפר שהיה בארץ והוא מאוד אהב את תל אביב, בקיצור היתה אוכל טוב, שיחה עם בחור מקסים, ונוף עוצר נשימה. לקראת ערב צריך להזמין מקום מראש.
ביום השני נסענו להר לובצ'ין ועל מנת להגיע לתצפית העליונה יש לעלות 400 מדרגות. הגברת כמו איילה עלתה למעלה ואני הזדחלתי והגעתי רבע שעה אחריה, אבל הנוף שווה כל מאמץ.
שם הצלחתי לגעת בשמיים.
משם נסענו לעיירה בשם njgusi שמתפרנסת רובה ממכירת דבש, גבינות , ויישון של חזירים. ישבנו לאכול במסעדה מקומית והאוכל לא היה מי יודע מה אבל לקחתי כמה פרוסות של של פרושוטו והטעם.......מעולה.
ביום השלישי נסענו צפונה ונשארנו לישון שם. עשינו טעות ולא הזמנו מראש חדר במלון ורק במקרה מצאנו איזה חדר לא מי יודע מה. בשיטוט אחרי חדר נסענו למקומות שבוקינג מציעה ,וההבדל ענק בין מה שכתוב לבין העליבות של המקומות. נוסעים לצפון תזמינו רק בבית מלון או על פי המלצה של מטיילים שכותבים באתר על מונטנגרו.
התחלנו בעיירה niksic שלאורכה זורם אגם פיבה, והמראות משגעים.
משם עלינו בשביל מאוד צר לאורך 40 קילומטר לערך עד שהגענו לעיירה zabljak. בעיירה זו נמצא האגם השחור.
כאשר הגענו נפתחו שערי שמיים וגשם עם ברד גרם לנו להישאר ברכב במשך 45 דקות. בסניף שמכוון תיירים שם נאמר לי על ידי המקומיים שגם מבחינתם גשם כזה הוא חריג.
לא אמרנו נואש חיכינו שהגשם הסתיים והלכנו לראות את האגם השחור.
לאחר לילה לא קל מבחינת שינה נסענו לכיוון גשר tara.
במקום אפשר לעשות אומגה מעל לנהר וגם לעשות רפטינג. ויתרנו על האופציה של אומגה וירדנו לעשות רפטינג.
המים קרים כמו אצלנו בחורף, הזרימה די קלילה ובסך הכללי די כייף לעשות זאת. נאמר לי כי גשר טארה הוא הגבוה ביותר בכל מדינות הבלקן ואכן הוא מרשים והנוף ממנו משגע.
קחו בחשבון שמזג האוויר די קריר ולכן כדאי לקחת בגדים ארוכים.
הגענו תשושים מימים ארוכים של נסיעה והחלטנו את יום המחרת לקחת לאט לאט.
נסענו לעיירה SVETI STEFAN.
זו עיירה מקסימה ושקטה שמגיעים אליה בעיקר אנשים מהמעמד העליון מבחינה כלכלית. יש שם חצי אי שמחולק לחדרים והמחיר הוא לעשירים בלבד. אז התחפשנו לכמה שעות לעשירים ושילמנו מחיר גבוה 40 אירו לשני כיסאות ושימשיה.
לפחות אין הפקעת מחירים של משקאות ובירה עולה שני אירו בלבד.
החוף נקי ומקסים ולאחר שמיצינו עלינו לאחת המסעדות שיש במקום. זו המסעדה שעל האוכל שילמנו הכי יקר: 40 אירו לשתי מנות של קלמארי, שרימפס כוס יין ובקבוק יין.......עכשיו תעשו השוואה לארץ.
ועוד כמה תמונות ממונטנגרו המקסימה.
זהו הסתיים הטיול ולסיכום אומר שמונטנגרו הייתה טובה אלינו ואנחנו אליה ואין ספק שנחזור לסתם חופש להנות מהחופים המקסימים והמחירים המצחיקים.
זוהי הסקירה הקצרה שלי מנקודת מבט אישית, מקווה שעשיתי לכם חשק להגיע לשם.
לאן טסים? מחפשים נופים, אוכל טוב, עדיפות לחופים מקסימים והנה אנחנו מקבלים הצעה לדיל טוב למונטנגרו.
לא חשבנו יותר מידי וקפצנו על המציאה. טיסה, בית מלון ברמה גבוהה עם חצי פנסיון, ואנחנו במטוס לאחר יומיים.
לא היה לי יותר מידי זמן להתכונן, והתחלתי לחרוש על מסלולים,
הפעם יצאנו בלי הילדים ולכן כל ההמלצות וההתרשמות טובות אך ורק מנקודת המבט האישית שלי, ולכן יש מקומות שויתרנו עליהם בעקבות התרשמות של אנשים שהיו איתנו במלון, ואין ספק שמי שנמצא עם ילדים זה כן יכול להתאים לו וההפך.
שיטוט באתרים הביאו אותי ליצור קשר עם אבי מחברת קולומבוס, שהוא משכיר רכבים וממליץ על מסלולי טיולים.
נכון ששילמתי מעט יותר אבל אבי היה זמין במשך כל היום לכל שאלה ובכל מקום שהיינו הוא התאים לנו מסלול ואפילו המליץ על מסעדות שבהחלט פגעו לטעם שלנו. עצם זה שהוא היה זמין לכל שאלה ולכל בעיה היה שווה לשלם מעט יותר, אבל זו רק דעתי וכל אחד שיעשה את השיקול שלו.
המלון שלנו היה באזור HERCEG NOVE ( הרצג נובי ) שהוא פחות מרכזי אבל רמת המלון הייתה שווה את זמן הנסיעה.
לפני שאספר לכם מעט על המסלולים והמקומות הנה קצת מידע חשוב שיש לקחת בחשבון :
הנסיעה מאוד איטית ומותר לנסוע שם 40, 50 קמ"ש לכל היותר בין מקום למקום. גם אם מותר יותר זה כמעט בלתי אפשרי מפני שיש המון פקקים ונסיעה אחת מבודווה להרצג נובי לקחה לנו יותר משלוש שעות, ולכן אני מאוד ממליץ למי שמטייל לקחת מלון באזור של בודווה או קוטור.
רוב הכבישים שם הם מסלול אחד לכל כיון ויש להתאזר בסבלנות רבה. הנסיעה להרים דורשת ערנות כי יש המון המון פיתולים ובמקומות מסוימים בקושי עוברים שני רכבים וזה דורש לנסוע מאוד מאוד לאט.
האוכל במסעדות אצל כולם די דומה והתפריט כאילו הועתק על ידי רוב המסעדות. המסעדות הטובות יותר נמצאות בבודווה ובקוטור.
לכל חובבי הדגים ופירות ים זה המקום המושלם בשבילכם. יש להם אורך חוף של 300 קילומטר וכל יום מגיעים דגים טריים מהים.
המחירים במסעדות די מצחיקים. באזור פחות מתוייר תשלמו על מנת דגים הכי יקרה 10 יורו, ובמקומות יותר מתוירים תשלמו 15 עד 19 יורו למנה.
שנתחיל לטייל?
קיבלנו את הרכב ונסענו ל perast ומשם לקחנו סירה קטנה לאי קטן ומקסים שנמצא 5 דקות של שייט משם.
התחלנו לספוג את היופי של המקום ולאחר חצי שעה חזרנו לרכב ונסענו לעיר kotor. זו עיר עתיקה ומקסימה ששואבת אליה אלפי תיירים. מסעדות וברים לרוב ובערב חיי הלילה תוססים. בהמשך נחזור לספר על מקום זה כאשר נעלה לאחד ההרים הגבוהים שמקיפים למפרץ המקסים הזה.
בדרך חזרה נכנסנו לעיר המרכזית BUDVA. זו העיר המרכזית והתוססת ביותר באזור, ולא סתם זה אחד המקומות הנחשקים על ידי תיירים.
בכניסה לבודווה הגענו למסעדה מקסימה עם אוכל מאוד טעים ונוף עוצר נשימה, חפשו אותה לפי השם.
המלצר המקסים ניקולא סיפר שהיה בארץ והוא מאוד אהב את תל אביב, בקיצור היתה אוכל טוב, שיחה עם בחור מקסים, ונוף עוצר נשימה. לקראת ערב צריך להזמין מקום מראש.
ביום השני נסענו להר לובצ'ין ועל מנת להגיע לתצפית העליונה יש לעלות 400 מדרגות. הגברת כמו איילה עלתה למעלה ואני הזדחלתי והגעתי רבע שעה אחריה, אבל הנוף שווה כל מאמץ.
משם נסענו לעיירה בשם njgusi שמתפרנסת רובה ממכירת דבש, גבינות , ויישון של חזירים. ישבנו לאכול במסעדה מקומית והאוכל לא היה מי יודע מה אבל לקחתי כמה פרוסות של של פרושוטו והטעם.......מעולה.
ביום השלישי נסענו צפונה ונשארנו לישון שם. עשינו טעות ולא הזמנו מראש חדר במלון ורק במקרה מצאנו איזה חדר לא מי יודע מה. בשיטוט אחרי חדר נסענו למקומות שבוקינג מציעה ,וההבדל ענק בין מה שכתוב לבין העליבות של המקומות. נוסעים לצפון תזמינו רק בבית מלון או על פי המלצה של מטיילים שכותבים באתר על מונטנגרו.
התחלנו בעיירה niksic שלאורכה זורם אגם פיבה, והמראות משגעים.
משם עלינו בשביל מאוד צר לאורך 40 קילומטר לערך עד שהגענו לעיירה zabljak. בעיירה זו נמצא האגם השחור.
כאשר הגענו נפתחו שערי שמיים וגשם עם ברד גרם לנו להישאר ברכב במשך 45 דקות. בסניף שמכוון תיירים שם נאמר לי על ידי המקומיים שגם מבחינתם גשם כזה הוא חריג.
לא אמרנו נואש חיכינו שהגשם הסתיים והלכנו לראות את האגם השחור.
לאחר לילה לא קל מבחינת שינה נסענו לכיוון גשר tara.
במקום אפשר לעשות אומגה מעל לנהר וגם לעשות רפטינג. ויתרנו על האופציה של אומגה וירדנו לעשות רפטינג.
המים קרים כמו אצלנו בחורף, הזרימה די קלילה ובסך הכללי די כייף לעשות זאת. נאמר לי כי גשר טארה הוא הגבוה ביותר בכל מדינות הבלקן ואכן הוא מרשים והנוף ממנו משגע.
קחו בחשבון שמזג האוויר די קריר ולכן כדאי לקחת בגדים ארוכים.
הגענו תשושים מימים ארוכים של נסיעה והחלטנו את יום המחרת לקחת לאט לאט.
נסענו לעיירה SVETI STEFAN.
זו עיירה מקסימה ושקטה שמגיעים אליה בעיקר אנשים מהמעמד העליון מבחינה כלכלית. יש שם חצי אי שמחולק לחדרים והמחיר הוא לעשירים בלבד. אז התחפשנו לכמה שעות לעשירים ושילמנו מחיר גבוה 40 אירו לשני כיסאות ושימשיה.
לפחות אין הפקעת מחירים של משקאות ובירה עולה שני אירו בלבד.
החוף נקי ומקסים ולאחר שמיצינו עלינו לאחת המסעדות שיש במקום. זו המסעדה שעל האוכל שילמנו הכי יקר: 40 אירו לשתי מנות של קלמארי, שרימפס כוס יין ובקבוק יין.......עכשיו תעשו השוואה לארץ.
ועוד כמה תמונות ממונטנגרו המקסימה.
זהו הסתיים הטיול ולסיכום אומר שמונטנגרו הייתה טובה אלינו ואנחנו אליה ואין ספק שנחזור לסתם חופש להנות מהחופים המקסימים והמחירים המצחיקים.
זוהי הסקירה הקצרה שלי מנקודת מבט אישית, מקווה שעשיתי לכם חשק להגיע לשם.
תגובות
הוסף רשומת תגובה