ישר לפיתה
הימים ימי פאניקה והקורונה מכניסה ללחץ את כל יושבי הכדור המסתובב שלנו, וכחלק מאנשי הכדור בזמן הצהריים אנחנו בעבודה מבינים שעם כל הכבוד שהעולם עצר את המרוץ המטורף, הבטן עדיין עובדת וצריך למלא את חלל הרעב שנוצר.
התחיל ויכוח לא פחות חשוב מהחדשות היכן אפשר לאכול משהו טעים ומנחם.
אחד החברה מספר כי שמע ממישהו ששמע מישהו שיש בתוך תחנת דלק על כביש 40 המוביל בין רמלה ללוד, מקום שבו שמים את כל הטוב שיש בתוך פיתה בשרנית שמכילה את כל מה שמכניסים לתוכה, והיא לא נשארת בשלה, שלמה, ומכילה עד הביס האחרון.
עלינו לרכב ותוך מספר דקות הגענו למקום שנקרא: " ישר לפיתה". כמו שנאמר המקום שוכן בתוך מתחם של תחנת דלק ומהכביש הראשי כמעט ולא רואים אותו. לא האמנתי שכבר בכניסה למקום עומדים עשרה אנשים ומזמינים ועד שהגיע תורנו להזמין השתרך לו תור של עוד מספר אנשים, מה שאומר שהשמועה רצה יפה מפה לאוזן וזו עדיין הפרסומת הטובה ביותר.
על הגריל עומדים שני חברה מקסימים שעובדים בתיאום מושלם, והם כל כך עסוקים שאין אפשרות לשאול שום שאלה עד שמגיע התור שלך.
מבט על התפריט בקיר מגלה שיש מספר סוגי בשרים שאפשר להזמין בפיתה או בצלחת.
מה אתה מזמין? מבט חטוף הביא אותי לבקש מיקס בפיתה הכולל נקניקיות מרגז וקבב. שאר החברה הזמינו טריו שזה אומר: פרגית קבב, ומרגז בפיתה.
מספר דקות לאחר מכן שואלים אותי מה לשים בפיתה, ולפני שעניתי הוא שואל אותי: לעשות לך טעים? אתה אוכל הכל?
כן עניתי, ובבקשה תזדרז כי מערכת העיכול שלי לא עבדה הרבה זמן.
הפיתה שנמצאת בסיר אידוי עברה חיתוך קל ולתוך הפיתה הכניס לי הבחור מעט חומוס, סלט ירקות שחתוך גס, עגבנייה, בצל, ופלפל חריף שעברו צליה על המנגל, וכמובן את הבשרים. מעל הזליף לי מעט טחינה ועמבה.
החלק שנחתך מהפיתה הוטבל בתוך שמו זית ואז נגיעה של פטרוזיליה. על מגש קטן עם תפוחי אדמה גסים שעברו טיגון, ומעט חמוצים תוצרת המקום,הונחה הפיתה ואני התיישבתי וביקשתי מהחברים: שקטטטטטטט.
נגיסה בפיתה והטעמים בחלל הפה עשו אותי שמח. המרגז צלוי בצורה נפלאה, הקבב במרקם גס מעט היה עסיסי, וקיבל את שילוב הטעמים של החריף והעגבנייה. וכן מידי מספר ביסים הזלפתי מעט טחינה ועמבה.
בקבוק זכוכית של קוקה קולה קר זה משקה נדרש מבחינתי כשאוכלים פיתה כזו, ולאט לאט הרגשתי שאפר להמשיך את צרות היקום על בטן מלאה וצוחקת מאושר של פיתה, כי בינינו מה צריך יותר מזה האדם?
על כל הטוב הזה של פיתה עם שתיה שילמתי 48 שקל, שמהם נפרדתי באהבה ובידיעה שזו פעם ראשונה ולא אחרונה.
התחיל ויכוח לא פחות חשוב מהחדשות היכן אפשר לאכול משהו טעים ומנחם.
אחד החברה מספר כי שמע ממישהו ששמע מישהו שיש בתוך תחנת דלק על כביש 40 המוביל בין רמלה ללוד, מקום שבו שמים את כל הטוב שיש בתוך פיתה בשרנית שמכילה את כל מה שמכניסים לתוכה, והיא לא נשארת בשלה, שלמה, ומכילה עד הביס האחרון.
עלינו לרכב ותוך מספר דקות הגענו למקום שנקרא: " ישר לפיתה". כמו שנאמר המקום שוכן בתוך מתחם של תחנת דלק ומהכביש הראשי כמעט ולא רואים אותו. לא האמנתי שכבר בכניסה למקום עומדים עשרה אנשים ומזמינים ועד שהגיע תורנו להזמין השתרך לו תור של עוד מספר אנשים, מה שאומר שהשמועה רצה יפה מפה לאוזן וזו עדיין הפרסומת הטובה ביותר.
על הגריל עומדים שני חברה מקסימים שעובדים בתיאום מושלם, והם כל כך עסוקים שאין אפשרות לשאול שום שאלה עד שמגיע התור שלך.
מבט על התפריט בקיר מגלה שיש מספר סוגי בשרים שאפשר להזמין בפיתה או בצלחת.
מה אתה מזמין? מבט חטוף הביא אותי לבקש מיקס בפיתה הכולל נקניקיות מרגז וקבב. שאר החברה הזמינו טריו שזה אומר: פרגית קבב, ומרגז בפיתה.
מספר דקות לאחר מכן שואלים אותי מה לשים בפיתה, ולפני שעניתי הוא שואל אותי: לעשות לך טעים? אתה אוכל הכל?
כן עניתי, ובבקשה תזדרז כי מערכת העיכול שלי לא עבדה הרבה זמן.
הפיתה שנמצאת בסיר אידוי עברה חיתוך קל ולתוך הפיתה הכניס לי הבחור מעט חומוס, סלט ירקות שחתוך גס, עגבנייה, בצל, ופלפל חריף שעברו צליה על המנגל, וכמובן את הבשרים. מעל הזליף לי מעט טחינה ועמבה.
החלק שנחתך מהפיתה הוטבל בתוך שמו זית ואז נגיעה של פטרוזיליה. על מגש קטן עם תפוחי אדמה גסים שעברו טיגון, ומעט חמוצים תוצרת המקום,הונחה הפיתה ואני התיישבתי וביקשתי מהחברים: שקטטטטטטט.
נגיסה בפיתה והטעמים בחלל הפה עשו אותי שמח. המרגז צלוי בצורה נפלאה, הקבב במרקם גס מעט היה עסיסי, וקיבל את שילוב הטעמים של החריף והעגבנייה. וכן מידי מספר ביסים הזלפתי מעט טחינה ועמבה.
בקבוק זכוכית של קוקה קולה קר זה משקה נדרש מבחינתי כשאוכלים פיתה כזו, ולאט לאט הרגשתי שאפר להמשיך את צרות היקום על בטן מלאה וצוחקת מאושר של פיתה, כי בינינו מה צריך יותר מזה האדם?
על כל הטוב הזה של פיתה עם שתיה שילמתי 48 שקל, שמהם נפרדתי באהבה ובידיעה שזו פעם ראשונה ולא אחרונה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה