פינת הבלקן

יום שישי אני מוצא את עצמי עם כמה שעות פנויות וחושב ביני לבין עצמי: מה עושים?
מה יותר טבעי מאשר להסתובב במקום הכי אהוב עלי......יפו. מחנה את הרכב באחד הרחובות ליד אצטדיון בלומפילד שעובר מתיחת פנים, ואני צועד לכיוון שדרות ירושלים. כמה קסם יש בשדרות ירושלים שאני כל כך אוהב. זיכרונות ילדות מציפים אותי וריחות מוכרים מכל עבר של מסעדות ומאפיות נישא באוויר. רעב או לא רעב תמיד בא לי לאכול משהו כשאני נמצא ביפו, ואת כל מה שיש אני רוצה לאכול. לאחר סיבוב קצר צעדתי לכיוון רחוב עולי ציון להגיד שלום בבורקס ליאון ולהנות מאספרסו קצר. בעוד אני חושב איזה בורקס לאכול אני מסתכל לצד השני והעין צדה את מסעדת פינת הבלקן שהרבה זמן לא ביקרתי בה. אז על בורקס אני לא יכול לוותר ולכן התפשרתי וארזתי כמה אצבעות פילו ממולאים בכל טוב.


חציתי את הכביש ואני נכנס למסעדה ובמטבח שלמה האבא וניסים הבן עמלים על תבשילים ביתיים. ניסים מגלגל קבב בולגרי ולפני שאני מתיישב הוא זורק כמה קציצות על הגריל. שנייה אני אומר אני רוצה לאכול מהתבשילים של אבא.


בסדר נגיש גם תבשילים אבל הקציצות ככה בלי פיתה לפתוח את התיאבון. כמה דקות לאחר מכן אני נועץ מזלג בקציצה עסיסית עוצם עיניים ומבקש בשקט: שאף אחד לא יפריע עכשיו, זה זמן של שקט והנאה.
ואז כמו מחשבת טלפתיה אמי מתקשרת אלי לשאול מה שלומי ואני מספר לה היכן אני.
להביא לך איזה תבשיל? והיא קורנת מאושר ומבקשת תבשיל ריאות ולשון עם תוספות של במיה, אורז ותרד, תפוחי אדמה מבושלים, וכמובן חצילים על האש.
יום לאחר מכן אני שואל אותה: נו אמא איך היה? משגע היא אומרת, כמה התגעגתי לטעם של האוכל שלהם, והיא למי שלא יודע מכירה את המסעדה הזו למעלה מחמישים שנה.

כמה עוצמה יש במשפט הזה, והחברה שם יודעים להשביע את האורחים שלהם.



כמה דקות עוברות ושלמה שואל מה מתאים לך? מעט מכל דבר על מנת שאני אהנה מכמה שיותר תבשילים.
ביד אומן האיש פותח סיר ומוסיף נוזלים, את הבמיה הוא בודק כמו שרופא בודק חולה, וערבוב קל לאורז עם תרד.
ואני מהופנט נכנס ומסתכל כיצד הוא מבשל ומספר כמה העבודה הזו קשה אך הוא מכור לזה ונהנה מכל רגע.
תחשוב פעמיים אם אתה פותח מקום שקשור לאוכל שלמה אומר, ואני מדמיין כבר את המקום שיהיה לי למרות הקושי.
עיון בתפריט ואני רואה שכל המנות העיקריות עולות 40 שקל לכל היותר וזה בהחלט מחיר סביר ביותר.
ואז אני מתחיל לטעום: במיה משגעת, אורז עם שעועית, תרד עם אורז, והחיוך לא נמחק מהפרצוף. כמה אושר יש באוכל שלהם, והזיכרונות מהמטבח של אמא שלי מציפים אותי.

להכין חציל כזה זו אומנות.


יש אפשרות גם למנה צמחונית. 


פינת הבלקן - רחוב עולי ציון 32 יפו
טלפון: 036819949


תגובות

הוסף רשומת תגובה

רשומות פופולריות