לה מעלה מסעדה מקסיקנית LE MALA

 שבוע שעבר יום לפני שהמתבגר עובר ליחידה קרבית ( כמה אמרתי לו לא ללכת אבל לא הקשיב ), החלטנו לצאת לחגוג לו. 

שיטוט ברחבי הרשת הביא אותי לקרוא על מסעדה מקסיקנית שנמצאת בתוך אזור תעשיה מאחורי עיתון הארץ, והביקורות לא מפסיקות לשבח. דיון קצר והם החליטו שמתאים להם. הזמנו שולחן לשעות הערב המוקדמות, והגענו לאזור תעשיה שמתרוקן מעובדיו ומתמלא במבלים. עולים קומה אחת ונכנסים לחלל משגע שמשדר פשטות ושמחת חיים בדיוק כמו במקסיקו.

יש בר במקום, המטבח פתוח ושוקק חיים כי גם בשעת ערב מוקדמת המסעדה הייתה די מלאה.

מלצרית חיננית ניגשה אלינו ואמרה שיש לסרוק עם הטלפון את התפריט ובעוד כמה דקות היא תגיע לקחת הזמנה. הרמתי את העיניים אליה ואמרתי לה שאין לי מושג על מה היא מדברת ושאני מבקש תפריט כתוב. היא מסבירה לי בשנית ואני מסביר לה שאני צריך נייר כתוב. הילדים מתפוצצים מצחוק ואומרים לה: תעזבי לא תביני אותו כי הוא לא מבין אותך. הלכה עם חיוך ענק וחזרה עם תפריט כתוב, כאשר בזמן הזה הבנים כבר סורקים וקוראים את התפריט.

נו כך נראים חייו של נכה טכנולוגי לא?

דיון קצר ולקחנו כמה מנות פתיחה ועוד שניים עיקריות, ועל מנת להגיע את הגרון הזמנו שני מוחיטו כי בכל זאת צריך להיכנס לאוריה של מקסיקו.

נאצ'וס דה לוידה -  הזמנו בתוספת בצ'ילי קון קורנה וגבינה.

הגיעו נאצ'וס פריכים למעלה ופחות למטה כי כל הרוטב עטף אותם ועשה להם רק טוב.

החברה אמרו שזו מנת פתיחה מצוינת.

מסעדה מקסיקנית בלי טאקו זה כמו מאפיה בלי מכונה לפריסת לחם.

לקחנו 3 זוגות של טאקו.

הראשון במילוי אסאדו ואונטריב בבישול ארוך, תפוזים ויין אדום. היה עסיסי וטעים ביותר.

טאקו הונגוס - במילוי פטריות צלויות עם שוםפיקו דה גאיו, גבינות וסלסה כוסברה.  גם הטאקו הזה היה עסיסי ומלא טעם.

טאקו פסקדו פריטו- בתוכו היה בורי מטוגן מוגש עם אננס וצ'ילי וגואקמולי. לטעמי זה הטאקו הכי פחות מוצלח, לטעמה של הגברת מאוד מוצלח.

טונה טירדיטו - פרוסות של טונה אדומה ברוטב מנגו וליומון, ורוטב חלפיניו צ'יפוטלה שומשום בצל ירוק ותירס.

מנה מעולה, טונה טרייה, ורטבים שלוקחים את הטונה לרמה אחת מעל ממה שטעמנו עד היום. היה כל כך טעים שהזמנו עוד אחת.

ככה היא רצתה שאני יסתכל על התפריט. זה רק אני או שהעולם משתגע?

הפסקה קלה, מרימים לחיים ועברנו לעיקריות:

פולנטה דל-מאר - מנה המורכבת מפולנטה ופרמיזן ושרימפס שנצרבו עם צ'ילי ושום.

השרימפס היו עסיסיים, ומנת הפולנטה מתאימה ל3 אנשים לפחות כי היא מעט כבדה. לטעמי אפשר להוריד מכמות החמאה שהייתה במנה, אבל בכל זאת מנה מעולה שכולנו מאוד נהנו ממנה.

קרנה סטורגנוף - נתחי שייטל ברוטב פטריות ושמנת ולצדה מנת אורז. ערבוב של כל המרכיבים יצר ביס מטורף שהבנים התלהבו אך הגברת מעט פחות. הכל עניין של טעם.

היינו די מלאים וויתרנו על הקינוח.

על כל הטוב הזה שילמנו 516 ש"ח.

גילוי נאות: הייתי אורח על חשבון הבנק של הגברת.

לסיכום: מסעדה מעולה שמשתמשת בחומרי גלם מעולים ובצורה טובה, החריפות מתאימה לטעם הישראלי. 

אתם רעבים? בהחלט מומלץ להגיע למקום ולשבת ליד שולחן.

רוצים סתם להתפנק להנות מאווירה משגעת? תזמינו מקום על הבר, תהנו ממנות פתיחה מעולות לצד מוחיטו שישכיח לזמן מה את מרוץ החיים

לה מעלה - שביל המרץ 5 תל אביב