יום רביעי, 7 בינואר 2015

לה ורנדה - זכרון יעקב

מי לא היה רוצה בר יין קטן ואינטימי ליד הבית?
לפני מספר ימים מתקשר אלי השף קובי מזרחי ואומר: סיימתי הקמה וייעוץ של בר יין חדש בזיכרון יעקב. אתה חייב לבוא.
המקום מקסים עם מנות איטלקיות ובעלים סופר מיוחד......אני מגיע אמרתי. אבל הוא לא שמע אותי והמשיך בתיאור שלו. הרבה מכירים את השף קובי מזרחי בפייסבוק אך לא באופן אישי, והאיש לא רק שף מוכשר אלא אדם מיוחד. חם, אמיתי כנה, ואומר את מה שהוא חושב אך תמיד בצורה תרבותית.
שף קובי מזרחי

ביום חמישי שעבר הגברת ואני קבענו עם חנה וחנן במקום מלאי ציפיה. המקום עצמו נמצא בהמשך לכניסה רחבה שבה תלויות תמונות אומנות של המקום. נכנסים לחצר גדולה כשבצד אחד מסעדה בשרית שעליה אכתוב בהמשך ובצד השני לה ורנדה.
המקום היה בעברו אורוות הברון. כמובן שכיום אין שם סוסים אך ההיסטוריה נמצאת בכל מקום בחלל המקסים של המקום.

הבר עצמו הוא מקום מאוד קטן. בישיבה אפשר להכניס 10 איש ועוד 10 בעמידה אך בחצר שליד יש מקום בשפע.
מכיוון שהיה יום קריר ישבנו בפנים והדבר הראשון שחנה אמרה: איזה מקום כייפי לשבת בו.
מה שמיוחד היה באותו ערב שאריאל עומד מעבר לבר ומכין את האוכל בעצמו. המקום כל כך קטן שהיו צריכים לנצל כל מקום. יש מקומות שנכנסים אליהם עוצמים את העיניים ואומרים: אם לא הייתי שומע עברית הייתי חושב שאני באיזה כפר באיטליה. זה בדיוק המקום.

התחלנו בשיחה עם אריאל ואן סטרטן ( כן אבא שלו הולנדי ) שהוא העלים של המקום. הייתי צלם בלונדון וגרתי בסוהו ורציתי מקום שיהיה דומה למקומות שישבתי בהם אך בסגנון איטלקי. ויש לך נסיון קודם שאלתי? ממש לא. רציתי ועשיתי ומי שעזר לי זה השף קובי מזרחי המדהים הוא מדגיש.

הכל התחיל שהייתי עוזר צלם והרווחתי מעט מאוד. יום אחד התקשרו וביקשו ממני להיות צלם ראשי לקמפיין פרסומי מאוד גדול. ללא כל נסיון אך עם רצון להגשים חלום עשיתי זאת ובפעם הראשונה הרווחתי מעט יותר. מה עושים עם הכסף? לקחתי טיסה עם האשה וירדנו לכמה ימים לסיני. אבל אז לפני עידן התקשורת המהירה חזרתי הביתה והמזכירה האלקטרונית (פעם היה דבר כזה) מלאה בהודעות והצעות עבודה. התחלתי לעבוד עם חברות גדולות ובמקביל בניתי משפחה. לא אהבתי את החינוך בלונדון ובגלל הילדים חזרנו לארץ והיום אני כאן. יש לי הרגשה שמידי פעם הוא יעשה עוד כמה קמפיינים לחברות מובילות וגדולות.

התחלנו את הערב עם יין הבית שמחירו 95 ש"ח לבקבוק. היין טעים ולטעמי צריך להיות מעט יותר צונן.
מכין לנו



אז כמו שכתבתי מקודם אריאל עומד ומספר לנו ובמקביל מכין לנו את המנות........

התחלנו בפיצה שהבצק שלה חצי אפוי ומעליו כל טוב מהמטבח האיטלקי. עגבניות חיות ללא רוטב עגבניות מתחיל להיות הז'אנר החביב עלי. הפיצה יצאה קריספית מבצק מאוד דק ורק השוליים עבים. מזכיר את הפיצה שאכלתי בנאפולי.

קיבלנו שלושה מטבלים שעשויים במקום כמובן שהשום זה המטבל המועדף עלי. הבנות נהנו מכל ביס של הצ'אטני עגבניות.


פלטה קצת שונה של גבינות הבית שמוגשות בכוסות. כל הגבינות הן מיבוא. הגרונזולה הייתה החביבה ביותר עלי בגלל טעמה העז. חנן אהב את המסקרפונה עם דובדבני אמרנה.

הכי פשוט הכי טעים לא?


ככה נראית הברוסקטה במקום. עגבניות, ירק, מוצרלה איכותית ושמן זית. כל המנות מורכבות מהצבעים לבן, ירוק, אדום.

כמובן תוך כדי ארוחה הסתיים בקבוק אחד ולפני שהספקנו לומר משהו אריאל פתח את השני וכולנו שתינו לחיים. בכלל כל הערב הזה היה סביב אומנות......שיחקתי אותה מבין אבל סבלתי בשקט. מה לא עושים למען הנשים שנהנו מהחוויות של אריאל כצלם.


המשכנו לקינוחים כאשר מהראש לא התלהבתי הוא על בסיס טבעוני וכמובן אין אפשרות בלי טרמיסו שהיה עשוי כלבבי.

לסיכום: המקום מקסים ביותר ונותן חוויה אחרת למבלים המקומיים וגם אלו שבאים מרחוק. אם אתם נמצאים בצימר באזור ומחפשים מקום שקט ומיוחד לבלות בו עם אוכל איטלקי זה המקום.

לה ורנדה: הנדיב 27 זיכרון יעקב, אורוות הברון.
































 

תגובה 1:

  1. הנאה בקריאה ניסע לבדוק במו פינו ועינינו

    השבמחק