מסעדת אנג'ליקה ירושלים
לפני 40 שנה ויותר כשהייתי ילד אחד הבילויים המועדפים בשבתות היה להגיע לטייל בירושלים. השיטוט בסמטאות העיר העתיקה היתה חוויה מרגשת והיה כייף להריח ולטעום את מטעמי השוק. הכל היה נפלא שם אך מבחינה קולינארית איך נגיד המקום לא היה מציאה גדולה. עברו השנים ומסעדות נפתחו בירושלים ורמת הקולינאריה עלתה בכל שנה ושם טוב יצא להרבה מאוד שפים שגדלו שם. אחת הבעיות של מסעדנים בירושלים זו מגבלת הכשרות, ובתוך מגבלה זו קמו להן מספר מסעדות שלא מביישות את תל אביב.
אז לפני שנתחיל הנה מספר עובדות על מרקוס:
הוא עבד מספר שנים כסו שף במסעדת רפאל.
את אנג'ליקה הוא פתח לפני שש שנים עם ארז השותף שלו.
אף אחד לא יכול למחוק את החיוך החביב שלו.
הוא אחד מראשי קבוצת האוהדים של הפועל קטמון ירושלים.
האיש אוהב וויסקי משובח.
הוא נמצא 30 אחוז מהזמן המטבח ושאר הזמן הוא מנהל את המקום.
השותף שלו מעדיף שאת רוב הזמן הוא יבלה מחוץ למטבח כי הוא משגע את כל הצוות.
לדעתו רפי כהן הוא שף מספר אחד בארץ.
לפני מספר ימים קיבלתי טלפון ממרקוס אחד השותפים במסעדת אנג'ליקה ושאל מתי נוח לי להגיע עם הגברת לטעום מספר מנות. קבענו תאריך לאמצע השבוע שמנו בגדים חמים ועלינו לירושלים.
המסעדה בעיצובה מזכירה את אירופה. הצבע החום והחמים שולט וחלל המסעדה מעוצב בטוב טעם, לטעמי כמובן.
מרקוס קיבל את פנינו בחיוך גדול והחלטנו לשבת על הבר שהוא המקום החביב עלי. עד לא התיישבנו וביקש עבור שלושתנו צ'יסר של וויסקי משובח.....לחמם מעט את האווירה ולפתוח את התיאבון אמר. לאחר שיחת הכרות שם את פניו למטבח על מנת להתחיל להוציא לנו את המנות על פי רצונו, ולפי בקשתי. עוד צ'יסר לדרך והוא רץ למטבח.
מטבלים ולחם הבית: לחם בית חם וטעים עם 4 מטבלים הכוללים: חציל טעים ביותר, עגבניות מיובשות, זיתים, ומטבל אלי וילי עם מיונז.
את הארוחה פתחנו עם יין לבן של יקב פסגות, שהוא אחד החביבים עלי. במבחן הטעימה של טעים או לא טעים כי אני עדיין לא שופט יינות מדופלם אני יכול לומר שהיינות של יקב פסגות היו טעימים לי והיו ליווי נפלא לארוחה.
סשימי - דג סלמון, בצלצלי שלוט, קולורבי כבוש, פניני סלק, ויניגרד ווסאבי, צנונית וכוסברה.
מנה רעננה ואפשר להגיד עליה שהיא מעולה. הגברת אמרה עוד אחד כזה ואפשר ללכת. לא לוותר על מנה זו.
פילה ברמונדי - פילה דג צרוב על העור שלו ועשוי בצורה מדויקת בליווי, וליד זה מחית אפונה ומחית גזר, התענגנו על כל ביס. אומנם אין ים בירושלים אבל דגים מרקוס יודע להכין.
מרק שורשים - מרק שורשים עם פטריות שיטאקי מעל. בכל זאת קר בחוץ וצריך לחמם את הנשמה. הרעיון של מרק בין מנות פתיחה לעיקרית מוצא חן בעיני. הכי כייף לשתות מרק מכוס.
כבד אווז - מנה שעשויה בצורה מדויקת, הכבד היה נימוח וטעים. למנה זו מתלווה קרם שורש סלרי, בצל סגול מקורמל, וטוויל שומשום וזרעים, וכל זה ברוטב יין אדום.
מבחינתי לקום וללכת......מה ללכת הוא שואל? תמזוג עוד כוס יין אדום ותמתין מנה עיקרית יוצאת בעוד מספר דקות.
פה עברנו ליין אדום של פסגות.....שזה שיתוף פעולה בין היקב למסעדה. למישהו יש ספק שהשידוך לא הצליח.
לאחר עוד צ'יסר לו וכוס יין לי ומשא ומתן קצר הוחלט על מנה עיקרית אחת וזהו כי היינו שבעים. יש דיל הוא אומר ורץ למטבח......
חזה אווז סו-ביד - נתחים של חזה אווז עם גרטן בטטה ודלעת, זוקיני בגריל, וכל זה בציר ברווז.
נתח הברווז מחייב להפעיל מעט את הלסתות ונתחי הברווז היו טעימים והוציאו מחמאה מהגברת למרות שהיא לא חובבת את הז'אנר.
עוד שיחה קלה ועברנו לקינוחים, שאחד עבר את המבחן לדעתי והשני לא וכל זאת בגלל מגבלת הכשרות.
לכו על הדום שוקולד מריר שהיה סיומת מעולה לארוחה.
אנג'ליקה : רחוב וושינגטון 4 ירושלים
אז לפני שנתחיל הנה מספר עובדות על מרקוס:
הוא עבד מספר שנים כסו שף במסעדת רפאל.
את אנג'ליקה הוא פתח לפני שש שנים עם ארז השותף שלו.
אף אחד לא יכול למחוק את החיוך החביב שלו.
הוא אחד מראשי קבוצת האוהדים של הפועל קטמון ירושלים.
האיש אוהב וויסקי משובח.
הוא נמצא 30 אחוז מהזמן המטבח ושאר הזמן הוא מנהל את המקום.
השותף שלו מעדיף שאת רוב הזמן הוא יבלה מחוץ למטבח כי הוא משגע את כל הצוות.
לדעתו רפי כהן הוא שף מספר אחד בארץ.
לפני מספר ימים קיבלתי טלפון ממרקוס אחד השותפים במסעדת אנג'ליקה ושאל מתי נוח לי להגיע עם הגברת לטעום מספר מנות. קבענו תאריך לאמצע השבוע שמנו בגדים חמים ועלינו לירושלים.
המסעדה בעיצובה מזכירה את אירופה. הצבע החום והחמים שולט וחלל המסעדה מעוצב בטוב טעם, לטעמי כמובן.
מרקוס קיבל את פנינו בחיוך גדול והחלטנו לשבת על הבר שהוא המקום החביב עלי. עד לא התיישבנו וביקש עבור שלושתנו צ'יסר של וויסקי משובח.....לחמם מעט את האווירה ולפתוח את התיאבון אמר. לאחר שיחת הכרות שם את פניו למטבח על מנת להתחיל להוציא לנו את המנות על פי רצונו, ולפי בקשתי. עוד צ'יסר לדרך והוא רץ למטבח.
מטבלים ולחם הבית: לחם בית חם וטעים עם 4 מטבלים הכוללים: חציל טעים ביותר, עגבניות מיובשות, זיתים, ומטבל אלי וילי עם מיונז.
את הארוחה פתחנו עם יין לבן של יקב פסגות, שהוא אחד החביבים עלי. במבחן הטעימה של טעים או לא טעים כי אני עדיין לא שופט יינות מדופלם אני יכול לומר שהיינות של יקב פסגות היו טעימים לי והיו ליווי נפלא לארוחה.
סשימי - דג סלמון, בצלצלי שלוט, קולורבי כבוש, פניני סלק, ויניגרד ווסאבי, צנונית וכוסברה.
מנה רעננה ואפשר להגיד עליה שהיא מעולה. הגברת אמרה עוד אחד כזה ואפשר ללכת. לא לוותר על מנה זו.
פילה ברמונדי - פילה דג צרוב על העור שלו ועשוי בצורה מדויקת בליווי, וליד זה מחית אפונה ומחית גזר, התענגנו על כל ביס. אומנם אין ים בירושלים אבל דגים מרקוס יודע להכין.
מרק שורשים - מרק שורשים עם פטריות שיטאקי מעל. בכל זאת קר בחוץ וצריך לחמם את הנשמה. הרעיון של מרק בין מנות פתיחה לעיקרית מוצא חן בעיני. הכי כייף לשתות מרק מכוס.
כבד אווז - מנה שעשויה בצורה מדויקת, הכבד היה נימוח וטעים. למנה זו מתלווה קרם שורש סלרי, בצל סגול מקורמל, וטוויל שומשום וזרעים, וכל זה ברוטב יין אדום.
מבחינתי לקום וללכת......מה ללכת הוא שואל? תמזוג עוד כוס יין אדום ותמתין מנה עיקרית יוצאת בעוד מספר דקות.
פה עברנו ליין אדום של פסגות.....שזה שיתוף פעולה בין היקב למסעדה. למישהו יש ספק שהשידוך לא הצליח.
לאחר עוד צ'יסר לו וכוס יין לי ומשא ומתן קצר הוחלט על מנה עיקרית אחת וזהו כי היינו שבעים. יש דיל הוא אומר ורץ למטבח......
חזה אווז סו-ביד - נתחים של חזה אווז עם גרטן בטטה ודלעת, זוקיני בגריל, וכל זה בציר ברווז.
נתח הברווז מחייב להפעיל מעט את הלסתות ונתחי הברווז היו טעימים והוציאו מחמאה מהגברת למרות שהיא לא חובבת את הז'אנר.
עוד שיחה קלה ועברנו לקינוחים, שאחד עבר את המבחן לדעתי והשני לא וכל זאת בגלל מגבלת הכשרות.
לכו על הדום שוקולד מריר שהיה סיומת מעולה לארוחה.
אנג'ליקה : רחוב וושינגטון 4 ירושלים
אין ספק אחת המסעדות הטובות בירושלים והכשרה הכי טובה ומוקפדת
השבמחקמסכים איתך.
מחק